חינה תימנית מתאפיינת בכמה עיקרים, ביניהם תכשיטים, פרחים ונורות, כאשר כל אחד מהם מסמל משמעות זו או אחרת. וכמובן, איך אפשר בלי הצנעה המבוקשת, הכה בולטת בבגדי החינה התימנית. הבגדים המסורתיים של החינה התימנית הם צנועים, ובהם רואים רק את הפנים. אפילו בעבר, טקס החינה היה נחשב לצנעה מוחלטת באמצעות זה שהכלה הייתה חוגגת עם הנשים בלבד, יושבת ולא רוקדת, והחתן חוגג עם הגברים בלבד. ואם לעניין הבגדים כאמור, טקס החינה תימנית מורכב משלושה תלבושות. הלבוש התימני המסורתי כולל תכשיטים ורקמה, כאשר את התכשיטים עשו בעיקר הגברים, ואילו הרקמה היא מעשה ידיהן של הנשים. התלבושת המסורתית הינה הקרקוש (התלבושת הגבוהה) ואת האלמזהר (כובע נמוך) ועליו מספר תכשיטים כגון ריאל, זנאביל, קובל ועוד. בנוסף, לבוש הנקרא "תשבוק" (כובע גדול עם פרחים). מתחת לכובע העטור פרחים נמצא תכשיט סנטר הנקרא לאבה, ובצדדים תכשיטים הנופלים לצדי הראש. בנוסף שרשראות חזה, ושלושה סוגי צמידים העשויים כסף. השמלה מבד מוזהב, ולרגליה של הכלה יש רגליות המגיעות עד הברכיים ברקמה של חוט, ששמם של הנעליים האלה הוא כביר.
החתן והכלה יוצאים מחדר ההלבשה לבושים בבגדים המסורתיים, ויוצאים לאולם, מלווים בשירים ובקולות שמחה. לאחר ההרקדה מחליפים את התלבושת הגבוהה (תשבוק) לתלבושת הנמוכה (קרקוש) ויוצאים שוב מלווים בשירה התימנית. אחרי הריקודים, מחליף הזוג שוב את הבגדים לתלבושת כפרית הנקראת חיידני, ואז יוצאים לאולם בסגנון תהלוכת זאפה תימנית. כשהזוג מגיע למה, מלווים אותם בשיר "לישת החינה" (יעגין אל'חינה) ובמהלך הטקס מורחים את ידיהם בעיסת החינה. לאחר מכן מגיע הריקוד המסורתי, ואז טקס הברכות. הורי הכלה האחראים לארגון והכנת הערב הם המברכים ראשונים, ואח"כ הורי החתן מברכים כולל נציגים בכירים מן האורחים. ואז מגיעה ההרקדה האחרונה, שירים, מוסיקה ואוכל, והנה עברה לה החינה תימנית.
להזמנה, שאלות ופרטים נוספים - השאירו את הפרטים הבאים
