האורחים אף הם לובשים את התלבושת המסורתית, בעוד שהם רוקדים לפני הזוג ואורחות החגיגה זוכות לעיטור חינה כפי שמקבלת הכלה. הטקס כוללת את צביעת שערות הכלה בחינה כשהיא יושבת על כסא ומכוסה בפניה. חינת הראש הזאת נקראת "חנאת אלראס".

טקס החינה הטריפוליטאית

בנוסף יש את טקס חינת הידיים והרגליים של שירת נשים, כשהכלה שעונה על קיר בעוד שהיא יושבתשוכבת על הגב, רגליה פרושות והידיים קדימה מושטות. נשים מבוגרות מורחות את עיסת החינה (אבקת חינה עם תה מיוחד, בד"כ רימונים) באמצעות חוטי מצר ליצור קווים עדינים – על ידיה ורגליה של הכלה.
כאמור, הכלה נצבעת בכפות ידיה בחינה, וכך גם החתן. את החינה מורחים בצורה עגולה, כסימן לשפע (מטבע). ישנה אמונה הרווחת כי ככל שצבע החינה כהה יותר, כך הזוג יחיה חיים מאושרים וארוכים יותר. את עיסת החינה הכלה הייתה נוהגת לשטוף רק למחרת כדי לקבל תוצאות טובות לגוון החינה.
ע"פ המנהג החתן אמור לקנות החינה בכספו, בעוד שאמו היא זאת שטוחנת את האבקה בשעת טקס החינה.
בנוסף, נהוג גם לקשור סרט לבן מסביב ליד החתן, כסמל לטוהר החיים המשותפים.

שירים לחינה טריפוליטאית: שלומית בוחניק –היה היה, דורי דורי ומחרוזת חינה מרוקאית בכיכובה ("ולא מנתעדה ילעזיז העלה", אנצ'ענה כר ועוד). עוד מחרוזת טריפוליטאית בכיכובה: ילה חדי בוהה, ומידי איזק לילחינה ויטו ג'רבי, גאולה ברדה, שימי חן ועוד.

חינה טריפוליטאית זהו אירוע עשיר ומגוון בתלבושות נוצצות ומאכלים מתוקים כמו החינה המרוקאית, חינה טריפוליטאית מלאה בשירים וריקודים על פי שירי העדה והמסורת, וכמובן שניתן לצפות בריקודי בטן המאפיינים את השמחה והיופי של עדות המזרח, במהלך האירוע של חינה טריפוליטאית יושבים החתן והכלה באוהל חינה מפואר ומקבלים את ברכותיהם של כל הקרובים ובני המשפחה אשר הביאו מתנות ובאו לחגוג עם בני הזוג את נישואיהם