כתבה על חינה הודית
הלמות לבם של החתן והכלה גוברים בעקבות המעמד ואווירת הקדושה הממלאת את המקום. הכלה לבושה סארי בגווני ירוק כחול ומקושטת באבני קריסטל ירוקים. הגוונים השלווים הללו מסמלים לא יותר מחידוש הטבע (ואלי גם החיים החדשים) ואף מהווים מכשול לעין הרע. האפריון המוצב במלוא תפארתו מעניק רושם, ובתוכו ניתן למצוא כסאות עטופים בד לבן. וכן, הצבע הזה גם מסמל משהו. טוהר. הזוג נחשב למבורך, וכדי לברך את הקהל החוגג איתו ואף להעניק לעצמו סגולה לזיווג,
מגיע טקס ראשון
הנקרא טקס הענקת צמידים. בטקס הזה מניחים על ראשי החתן והכלה צמידים שהיו שזורים בתוך סידור פרחים, ואף הרווקות בקהל עונדות אותו על מנת לקבל ברכה לזיווג. לאחר מכן מגיע טקס חשוב נוסף שבא לברך את הזוג, והוא טקס זריקת האורז. בטקס הזה למעשה מונח לרגלי הזוג מגש מלא כל טוב, משמע אגוז קוקוס למטרת שפע, סוכריות דבש למתיקות ואורז צבעוני בגוון ורוד למען הברכה. מן המגש העמוס זורקים האורחים את האורז על הזוג, שיקבלו ברכה ממגש הברכות הזה. אצבעות הכלה והחתן בהן יופיעו טבעות הנישואין, זוכות לכבוד של עיסת חינה הנמרחת על ידי אם הכלה. יתרה מזאת, אין לשכוח את חלוקת המתנות האופיינית לחינת ההודים, בין אם אלו צמידי זהב, תכשיטים למיניהם ועוד מידיהן הנדיבה של אמהות החתן והכלה. מפה החגיגה האמיתית לא מאחרת לבוא: ברכות, שירים, ריקודים, אוכל מסורתי והמון שמחה.