כתבה על חינה טריפוליטאית
חינה טריפוליטאית מאופיינת בססגוניות ועושר, החל מן הבגדים המפוארים, חלוקת הסוכריות ועד לשיריה המקוריים.
עקרונית, בגדי החינה הטריפוליטאית הם למעשה אותם הבגדים של החינה המרוקאית: כפתנים, תרבושים, שמלות מפוארות, גלביות. הכלה מקושטת בתכשיטים יפהפיים ולבושה בכפתן, החתן לבוש גלביה וחובש תרבוש לראשו בצבע הארגמן. בנוסף לכך, על יד החתן קושרים סרט לבן, המסמל טוהר. החתן אמור לקנות את החינה מכספו שלו, בעוד שהאם טוחנת את החינה בשעת הטקס.
אמונות וטקס החינה
אמונה הרווחת בקרב יוצאי טריפולי היא ככל שצבען החינה עמוק יותר, משמע יהיה לזוג המתחתן חיים מאושרים. במהלך החינה מחלקים סוכריות לשם מזל וברכה. טקס חינה טריפוליטאית כולל שני שלבים, כאשר בראשון הכלה ישובה על כסא וראשה נצבע בצבע החינה. זוהי חינת ראש, הנקראת בשם "חנאת אלראס". בחלק השני של הטקס, הכלה שעונה על קיר (מעין שכיבה-ישיבה) עם רגליים פרושות וידיים מושטות קדימה. זקנות השבט מורחות לה חינה על הידיים והרגליים בערת חוטי צמר, וזאת כדי ליצור קווים עדינים על גופה. את המנהג הזה מלווה שירת נשים. לפי המסורת, הכלה הייתה נוהגת לשטוף את החינה יום למחרת לקבלת גוון טוב יותר. אף האורחות מקבלות עיטור החינה על ידיהן. האורחים שרים ורוקדים סביב הזוג הטרי, והכול עם אוכל, שמחה ושירה.