בחינה ההודית אנחנו עדים לשני דברים - טקס הענקת צמידים וטקס זריקת אורז.
בטקס הענקת צמידים, יהיו מונחים על ראשי החתן והכלה מחרוזת של צמידים הנמצאים בתוך סידור פרחים. הטקס הזה כעיקרון מסמל סגולה לחיים ארוכים ביחד, ואפילו לבנות הרווקות – שתהיה להן ברכה לזיווג (לפיכך הן עונדות אותם עוד לפני שמניחים את הצמידים על ראשי הזוג). כי ככה זה: הזוג הוא מבורך, ועקב כך הוא מברך גם את הקהל שלו...
לאחר מכן בטקס זריקת האורז, יהיה מונח מגש לרגלי הזוג. בתוך המגש יהיה אורז צבעוני (בצבע ורוד כסמל לעושר), סוכריות דבש לחיים מתוקים ואגוז קוקוס – לשפע... וכך, עם כל המגש-ברכות הנחמד הזה, לוקחים ממנו האורחים חופן – וזורקים על הזוג – לברכה. אם הכלה מורחת את החינה על האצבעות שבהן יענדו החתן-כלה את טבעות הנישואין. לאחר מכן מגיעה החגיגה האמיתית: הענקת מתנות ותכשיטי זהב לזוג, מוזיקה, ריקודים, ברכות ונשיקות.
חינה הודית היא אחת החינות המיוחדות ביותר שכן מהודו הגיע המנהד של קעקועי חינה, אותו מנהג אשר בעקבותיו מושחים את החינה בכף היד, כסגולה לזוגיות בריאה ולפריון.
חינה הודית ידועה בתלבושות בצבעים בוהקים, ובשולחנות מלאים בכל טוב, בהתקהלות של כל בני המשפחה הקרובים והחברים אשר מתקבצים לחגוג עם הזוג המתחתן את נישואייהם, חינה הודית היא אירוע מלא בשמחה ובחום משפחתי.